שטוטאקוי, אתר מאמרים אישי

November 29, 2021

האם הנער אהוביה סנדק היה צריך למות?

Filed under: Uncategorized — ירון @ 10:39 am

האם הנער אהוביה סנדק היה צריך למות? חד משמעית לא. ניתוח זה נעשה על פי מה שפורסם בעיתונות מניב מסקנה לגבי מידת אחריותם של כל הגורמים שהשתתפו באירוע מסקנה שתכעיס את חברי בימין ובשמאל הגדרה של אקט מסוים כאיוולת, ומותו של הנער הוא אכן איוולת, צריכה לעמוד במספר קריטריונים: המעשה תרם לתוצאה המרה, קרי ללא המעשה לא הייתה נגרמת התוצאה המרה. הייתה דרך אלטרנטיבית שבה היה הפרט נוקט שהייתה מונעת את התוצאה המרה ללא פגיעה בחובתו של הפרט כלפי החברה המדינה או קבוצה שהוא משתייך אליה. הפרט בהכרח היה מודע לתוצאה המרה האפשרית ולדרך האלטרנטיבית להימנע ממנה. כל מי שהשתתף במאורע , נהג בחוסר אחריות אבל את האחריות צריך למדוד לפי הקריטריונים. מספר נערים השתתפו בפעולת תג מחיר לכאורה בה זרקו אבנים לעבר רכב נוסע. המשטרה הגיעה לעצור אותם. הם ניסו להימלט ברכב שעמד לרשותם תוך כדי נהיגה כנגד כיוון התנועה ובזיגזג לפי המשטרה ועוברי אורך פלסטינים. הרכב התהפך ואהוביה עף מהרכב ונמחץ מתחתיו, לפי הכתוב בעיתונות דבר זה קרה אחרי שמכונית המשטרה נגחה ברכב הנמלט ויושביו לא סיפרו למשטרה שאהוביה בכלל היה שם ובכך נמנעה ממנו עזרה שאולי הייתה מונעת את או מקטינה את הטרגדיה מעשים ואחריות: המעשה: השתתפות בפעולת תג מחיר, אחראי: הנער עצמו, האם תרמה לתוצאה המרה : בהחלט, האם הנער היה צריך לדעת שזו תוצאה סבירה: כנראה שלא, למרות שלפי כל הגיון היה הדבר צריך לעלות בדעתו של כל אדם. העובדה היא שמעולם לא נהרג נער יהודי שהשתתף ב-פעולת יידוי אבנים. האם הייתה פעולה אלטרנטיבית סבירה שיכול היה לנקוט בה: בהחלט, לא לזרוק אבנים המעשה: המשטרה באה לעצור את הנערים, אחראי: השוטרים, האם גרמה לתוצאה המרה: בהחלט, האם השוטרים היו צריכים לדעת שזו תוצאה סבירה: לא ,האם הייתה פעולה אלטרנטיבית סבירה שיכולים היו לנקוט בה: לא בלי לבגוד בחובתם. המעשה: הנערים נמלטו ברכב שעמד לרשותם, אחראי: הנערים, האם גרמה לתוצאה המרה: בהחלט, האם הנערים היו צריכים לדעת שזו תוצאה סבירה: אולי, כל אדם יודע שבריחה מהמשטרה יכולה להיגמר ברע. לא בהכרח התוצאה הספציפית אבל תוצאה רעה בכל מקרה ,האם הייתה פעולה אלטרנטיבית סבירה שיכולים היו לנקוט בה: כן, להיכנע למשטרה המעשה: נהג הרכב נסע כנגד כיוון התנועה, אחראי: הנהג, האם גרמה לתוצאה המרה: בהחלט, האם הנהג היה צריך לדעת שזו תוצאה סבירה: בהחלט, למעשה הנהג צריך לברך הגומל על כך שהתוצאה לא הייתה קטלנית יותר, האם הייתה פעולה אלטרנטיבית סבירה שיכולים היו לנקוט בה: כן, לא לעשות את זה המעשה: השוטרים עצרו את המכונית על ידי נגיחה שגרמה לרכב להתהפך, אחראי: השוטרים, האם גרמה לתוצאה המרה: בהחלט, האם השוטרים היו צריכים לדעת שזו תוצאה סבירה: בהחלט. האם הייתה פעולה אלטרנטיבית סבירה שיכולים היו לנקוט בה: כן, לפעול לפי נוהל עצירת חשוד ולירות באוויר ואם הרכב הפוגע לא נעצר לירות לעבר הגלגלים. האם זה היה מונע את התוצאה אולי כן אולי לא , אין לדעת, ייתכן והתוצאה הייתה עגומה יותר ייתכן והנערים היו עוצרים אין לדעת. המעשה: הנערים לא דיווחו שחסר חבר. אחראי: הנערים, האם גרמה לתוצאה המרה: אין לדעת, האם הנערים היו צריכים לדעת שזו תוצאה סבירה: בהחלט האם הייתה פעולה אלטרנטיבית סבירה שיכולים היו לנקוט בה: כן, לדווח למרות שייתכן וזה לא היה מונע את התוצאה אז מי אחראי למות הנער? הנער עצמו שהלך להשתתף בפעולת תג מחיר? הנער וחבריו שלא צייתו להוראות המשטרה? הנהג שנסע כנגד כיוון התנועה? השוטרים שעצרו את הרכב בנגיחה שגרמה לרכב לעצור אך להתהפך ? או הנערים שניצלו אבל לא סיפרו למשטרה שהיה נער נוסף שכעת נעדר?

<

August 15, 2019

סיכום וובינר בנושא עדכון אודות מחקרים בשימוש בתאי גזע בטיפולים למחלת פרקינסון

Filed under: תזונה ובריאות — ירון @ 6:17 pm

סליידים

מציגים

ד”ר בריאן פיסק , סגן נשיא בכיר תכניות מחקר קרן מייקל גיי פוקס

ד”ר קלייר הנצ’קליף פרופסור לנירולוגיה ווייל קומל בית ספר לרפואה

ד”ר ג’וליה קי מובילת תוכנית מדעית מכון גלדסטון המרכז למערכות וריפוי

מהו תא גזע

תא יסודי שיכול להתפתח להרבה סוגים של תאים כגון תאי עור, תאי מערכת העיכול וגם תאי מוח

 סוגים של תאי גזע

תאי גזע עובריים – תאי עובר שיכולים להתפתח לכל תא בגוף. תאים אלו מחולצים מביצה מופרית במבחנה.

תאי גזע סומטים בוגרים – מצויים באיברים השונים ויכולים להתפתח לתאים באותו איבר

 תאי IPSC

טכניקה בה מגדלים תרבית תאים מהעור או מהדם ועל ידי שינוי בגן ספציפי נוצרים מהם תאי גזע דומים לתאים עובריים שבעזרת שינוי של התנאים הסביבתיים יהפכו לתאים ספציפיים

שימושים לתאי גזע

גידול רקמה במעבדה שתחליף רקמה פגומה קיימת

ייצור תשתית חדשה לתאים  שנפגעו

מחקר המחלות עצמן ושימוש בניסויי רפואה במעבדה

מחקר התפתחות תאים

טיפולים אפשריים לפרקינסון

השתלת תאים דופמינרגיים במקום התאים שהלכו לאיבוד

יטפל בתסמינים התנועתיים בפרקינסון – רעד, קשיות תנועה, איטיות בדומה לליבודופה אבל ללא התופעות לוואי

יש לשים לב שזה מתבצע בזמן שהמחלה עדיין מתקדמת

מחקרי עבר הראו תוצאות לא מובהקות אבל קשה להבין אם הרעיון לא עובד או ההשתלה עצמה לא הצליחה

חוקרים היום מתמודדים בגישות חדשות עם שאלת ההשתלה עצמה של תאי הגזע במוח

 

מחקרים נוכחיים

ארבעה מחקרים עיקריים:

תאגיד תאי גזע בינלאומי – שלב ראשון תוצאות צפויות בסוף השנה הנוכחית

סה לה וי ביולוגיה = שלב ראשון מחכים למבחן הבא בטווח זמן לא ידוע

ואנס יורו – שלב ראשון, ניסוי ברקמות עובריות תוצאות צפויות ב2021

אוניברסיטת קיוטו , שלב שני תוצאות צפויות בסוף השנה הנוכחית

טיפולי גזע קיימים

אזהרה ממנהל התרופות האמריקאי שאין אישור לאף טיפול בתאי גזע ואסור להתפתות לטיפול כזה היום. שאלתי ספציפית לגבי מכון בקייב שמישהי בעבר ניסתה לקדם אבל לא קיבלתי תשובה קונקרטית.

הסכנות הן  בין היתר שתאי הגזע נדחים או הופכים לסרטניים.

שימוש בתאי גזע ככלי מחקר

מדענים יכולים להשתמש בתאי גזע שיתפתחו לתאים דופמינרגיים על מנת לבחון את ההשפעה של תרופות וגירויים עליהם דבר שייתן כלים למצוא טיפולים למניעה, ריפוי והקלה עתידיים

כמו כן אם נחקור איך התאים מתפתחים לתאים בוגרים זה יכול לתת כלים לריפוי

דגשים בעל פה שלא נכתבו בסליידים

הטיפולים שנחקרים היום בהקשר של פרקינסון בודקים את היכולת להשתיל תאים יוצרי דופמין במוח במקום התאים שנפגעו.

טיפול כזה כאשר יעבור את כל המבדקים ויראה תוצאות חיוביות יטפל בסימנים התנועתיים שנוצרים ממחסור בדופמין. בגדול זה יעשה מה שלבודופה ואגוניסטים עושים רק ללא תופעות הלוואי של דיסקינזיה, תופעות הלוואי המנטליות של האגוניסטים וללא wear off.

הוא לא יטפל בתופעות לא תנועתיות כגון דימנציה, לחץ דם או דיכאון.

המחקר הקיים היום מתרכז בדרכי ההשתלה והטיפול של תאי הגזע כתאים דופמינרגיים במוח. עבודה תאורטית ומחקרית תידרש על מנת לטפל בשתי תופעות שפוגעות בתאים המקוריים ובתאים החדשים שעלולות להיות קשורות

סילוק חלבונים רעילים (אלפא סינוקלין) מהתאים המחודשים

סילוק גופי חלבון (גופי לואי) כהגנה על התאים המחודשים.

האוכלוסייה שתוכל להנות מהטיפולים הללו בשלב ראשון מניחים שהאוכלוסייה תהיה מי שלבודופה מקלה על תסמינים מוטוריים . הפנליסטים אמרו במפורש במענה לשאלות שאין כוונה לחקור כעת שילוב של טיפול תאי גזע עם גירוי מוח עמוק כי משווים בסופו של דבר את היעילות של הטיפול אל מול טיפול גירוי המוח העמוק

מניחים שהאוכלוסייה תהיה צעירים אבל לא צעירים מדי.

בגלל שמדובר בהשתלה יש צורך בטיפולים מונעי דחייה על מנת לקבל את הטיפול. טיפולים מונעי דחייה הם טיפולים שמדכאים באופן זמני או קבוע את מערכת החיסון ולכן לא מומלצים לאנשים עם מחלות רקע נוספות

April 20, 2016

Predictive maintenance & support for operational system

Filed under: מערכות מידע — ירון @ 4:16 am

General:

It’s the same old story always, you put a system in production, the first couple of months you maintain a rapid response team which cater to every whim and any operation error that can ever be, everybody is happy, the system implementation completed all things running smoothly and then it is time to go to “Business as usual” phase. The vendor wants to get there so that they can collect a license fee, the client wants to get there in order to disband the project, close the budget item and employ his application experts in new projects. And that’s if all is well.

But the system is still alive and issues that may have not been identified in time are already in and may only reveal themselves in 1,2,3 , 12 months time. Support wise, the online support is done by a dedicated help desk which may respond promptly or laid back but will always react.

Assumptions:

I’ll assume for the sake of the article that an information system is comprised of Items and these items may undergo Events scheduled or manually initiated. It doesn’t really matters what are the events or what are the items. A stock management system may include a scheduled expiry event for an item and an initiated event for sale. Or the items can be timesheets and the scheduled events can be working hours while the initiate ones are time offs. Regardless of the systems subjects they all can be categorized into items, scheduled events and initiated events.
Usually scheduled events will be executed by a scheduler in batch while initiated events will be triggered by a web service.

Weight and distributions

Most of the events on most information systems are actually scheduled events which happen on a daily or monthly frequency. The initiated events are usually 30 % off the total of accounts.

What can we do?

Aiming to act instead of react, the scheduled events may be predicted and so rolled forward.
Which means that out of any 10 activities in an information system, 7 can be predicted, i.e. performed and checked beforehand.

In order to implement such a methodology, it is required to age the whole system on outside the normal cycle and check for deviating values automatically,

Just to illustrate. Assuming an information system which mange items X each item may undergo an event A which should have consequences C on a monthly basis. This can be a contract billed for on a monthly basis and the consequences would be a cash balance or a purchase transaction.

Assuming that the consequences C can be tested by an SQL statement. It is possible to run the set of Events A and progress over a time line and check the results automatically.

The aging process will look like:

Item T0 T1 T2 T3 T4 T5 T6 T7 T8
1 E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check
2 E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check
3 E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check E Check

Given the above example, E would be a preauthorized cheque request or credit card transaction and the Check would comprise of an SQL which checks the cash balance, accounting transactions and goods supplied for deviating values.

Deviating values in this illustration will be any Check result which does not meet our expectation: transaction performed but not reported, transaction performed and cash balance remains the same, transaction performed but no change to goods or transaction not performed at all.

This should be analyzed and either have the expectation amended or the root cause identified.

What can be done with the results

These results are predictive in a sense that we do not actually know that these will be the results, so to act upon them directly would probably be wrong. Item 1 in the above example may not even be there on T1 if for example it’s a house hold in a neighborhood which is billed periodically for Jon J Jr’s piano lessons may move to Greanock by the end of T0. But what can be done is to prepare the business users. In some other cases the event E may be something that is mandatory and then a fix to item 3 can be applied.

The immediate result, however, should be a report, identifying the future problems and the future mitigation suggested.

What about initiated events

Although it is much more apparent how to predict scheduled events , initiated events can be predicted as well.

Taking the above example, the aging process can initiate a move to Greanock for all households in T0 and to identify which of the can actually complete the move.
this kind of a predictive check can be manifested as a health card attached to each household:

Item 1 can undergo monthly cash request while cannot be relocated to Greanock.

Where can we take this further

The health card and potential scheduled failures can be fed back to the system dictating whether the option to relocate to Greanock will actually be presented to the user until fixed.

Summary

By means of methodological change, system support can be altered from a responsive mode into an action mode.

The methodology includes execution of potential or scheduled events in advance, before the user performs them or the system initiates them and trapping inadequate or deviating results.

March 28, 2016

על תזונה קטוגנית ומחלת פרקינסון, תרגום מאמר

Filed under: תזונה ובריאות — ירון @ 5:23 pm

תרגום מאמר “על תזונה קטוגנית ומחלת פרקינסון”

המאמר פורסם באתר : http://www.ketogenic-diet-resource.com/parkinsons-disease.html

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית המאופיינת בנזק לתאים עצביים ומוות של תאים. הנזק מתחיל בחלק השחור במוח (סובסטניה ניגרה) שבו הנוירונים המעורבים בייצור הנוירוטרנסמיטור דופמין. אשר אחראי על תפקודים של תנועה רצונית, התמכרות, שביעות רצון ולחץ  במוח. נזק לנוירונים האלה מקטין את כמות הדופמין שמיוצר. סמן נוסף של המחלה היא התפתחות של גופי לואי, שרשראות חלבונים שנצמדות לנוירונים הגוססים.

מחלת הפרקינסון מתאפיינת בסמפטומים הפוטנציאליים הבאים:

הפרעות בתנועה כגון רעד, קשיות, איטיות בתנועה הפרעות אחרות כגון אובדן חוש הריח, אובדן השינה העמוקה, הפרעות בתכיפות השתן והצואה, לאות, בלבול , אובדן זכרון והפרעות מצב רוח כגון דיכאון.

מחקר לגבי הגורמים של מחלת הפרקיסון מעיד על פגיעה בתהליך המיטוכונדריה בתא   mitochondrial  dysfunction, רמות אנטי אוקסידנטים נמוכות וחמצון של הדופמין מייצרים פגיעה בנוירונים שמייצרים את הדופמין מצב זה מוביל לפריחה של פעילות רדיקלית בצורה של ROS (reactive oxygen species)

במצב שפיר, בתאים קיימים נוגדי חימצון (כמו glutathione, superoxide dismutase) שמצליחים להשעות פעילות רדיקלית שמזירה לתאים מסביב . כאשר מופק ROS בכמויות גבוהות או בדרך של פגימה בנשימה המיטוכונדריאלית או מסיבות אחרות, ההגנות הללו מפסיקות לתפקד ונוצר נזק לחומצות השומן הרב לא רוויות בקרום התאים של הניורונים מייצרי הדופמין. הנזק לקרום התא, מתבטא בפגימה בתפקוד הניורונים המייצרים ובכך למחלת פרקינסון.

מספר חוקרים הראו שדיאטה קטוגנית יכולה להקל על מספר סימפטומים שכן היא עוזרת לתא לעקוף את שלב הנשימה המיטוכונדריאלית הניזוקה ובכך להקטין את כמות הרדיקלים החופשיים וה ROS  שנוצר.

חקר ישימות שנערך בולנטילו (VanItallie (  הראה שחמישה מתוך שבעה חולים הראו תוצאות משופרות במבחני דירוג פרקינסון סטנדרטיים. המחקר הנ”ל היה קטן מאוד אבל לאור התוצאות החיוביות ייתכן מימון למחקר גדול יותר.

מחקר נוסף שנערך על מודל פטרי של נוירונים (פרקינסון) הראה שגוף קיטון בשם D-betahydroxybutyrate חסם נזק שנעשה על יד רעלן שהתווסף לתרבית של נוירונים, הנזק הצפוי היה אמור להיות הרס תפקודים מטוכונדריאלים אבל גוף הקטון עצר את הנזק מלקרות.

מחקרים נוספים הראו שגופי קטון יכולים להגן על נוירונים מהאפקט של לחץ חימצון:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1865572

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3532617

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17403035

חקר ההשפעה של דיאטה קטוגנית על טיפול בממחלת פרקינסון נמצא עדיין בחיתוליו אבל אין ספק שהוא מבטיח ושימושי לחולי פרקינסון.

 

תזונת פליאו ותזונה קטוגנית

Filed under: תזונה ובריאות — ירון @ 5:18 pm

בסופו של דבר יש רעלים באוכל שאנחנו אוכלים לא באוכל הטוב בסטייק מדיום רייר אין רעלנים אבל בנקניקיה מעובדת ומוזרקת מים יש אז דבר ראשון ששווה לעשות זה להיפטר מהרעלנים הללו קרי, לא להשתמש במזון מעובד. הפרוטוקול נקרא לפעמים תזונת האדם הקדמון או תזונה פליאוליטית אבל, אין קשר לאוסטרליפיטיקוס אפרנזיס.

הפרוטוקול  אומר: בלי דגנים, בלי מזונות מעובדים ויש לזה כמה יתרונות בריאותיים כגון המנעות מגלוטן ומחומצה פיטית.
השלב הבא זה אינסולין. בגדול ישנן שתי צורות שבהן נוצרת אנרגיה לתאים ולמוח אחת מהם מבוססת סוכרים והשנייה מבוססת שומנים.
במטבוליזם מבוסס סוכרים, הורמון בשם אינסולין משמש כווסת לכמות הסוכר. הוא מצד אחד מאפשר לתאים לקלוט גלוקוז מצד שני הוא מאפשר שימור של אנרגיה בתאי שומן בצורת גליקוגן. ההורמון הזה הוא הכרחי לתזונה מבוססת סוכר אבל הוא בעייתי. בעיה ראשונה היא כאשר הגוף לא מסוגל לייצר אותו בילדות והילד צריך לקבל אותו באופן חיצוני. נקרא סכרת נעורים. הבעיה השנייה היא שמנת יתר של אינסולין מייצרת התנגדות בגוף. התסמונת נקראת תנגודת אינסולין והתוצאה שלה היא שהלבלב חייב להפריש יותר ויותר אינסולין זה קורה אצל כל אחד עם הזמן ומעבר לסף ייצור מסויים מתייחסים לזה כאל סכרת שתיים

תנגודת לאינסולין (או עמידות לאינסולין) זה מצב בו תאי הגוף מגיבים ביעילות מופחתת לאינסולין ו”מתנגדים” לפעולתו. עקב כך, האינסולין אינו מסוגל יותר להכניס בצורה יעילה את הסוכר לתאים. התוצאההיא שהלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין כדי להתגבר על העמידות ולכן יש הרבה אינסולין בדם. במשך הזמן, רמות גבוהות של אינסולין עשויות כבר להפסיק לפצות על הירידה ביעילות הכנסת הסוכר לתאים ונוצרות רמות גבוהות של סוכר בדם עד כדי התפתחות סוכרת.
תנגודת אינסולין קיימת כל הזמן בערך מגיל שלושים וישנם מספיק מחקרים שטוענים שהיא הזרז או הבסיס להרבה מחלות כולל סרטן לדוגמא אבל גם מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון

לדוגמא לגבי סרטן , הטענה היא שבעוד שתאי הגוף מפתחים תנגודת אינסולין, התאים המוטציונים, הסרטניים לא מפתחים את ההתנגדות הזו וכך מה שקורה הוא שהתאים המוטציונים פורחים בתוך גידול סרטני ולעומתם התאים הבריאים מורעבים.

אלטרנטיבות
המטבוליזם על בסיס סוכר מחייב תזונה שמכילה סוכר או תזונה שמכילה כמות גבוהה של חלבון שמאפשרת לגוף ליצר גלוקוז בתהליך שנקרא גלוקונאוגנזיס. בהיעדר שתי האפשרויות הללו הגוף מייצר משומנים גופי קיטון. גופי קיטון הם שלושה מבנים אורגניים שנוצרים מחומצות שומן, והם יכולים להוות תחליף לגלוקוז בתהליך חילוף החומרים.

למעשה התהליך שבו נוצרת אנרגיה מגלוקוז הוא מסובך יותר בתוך התא מאשר התהליך על בסיס גופי קיטון לפחות לגבי שרירים גדולים כמו הלב התוצאה של יצירת אנרגיה מגופי קיטון היא שאין מעורבות של אינסולין ותנגודת האינסולין נמנעת, אין יצירה של טריגליצרידים, אז אין אגירת סוכר בדם. חולי סכרת שמצליחים להגיע למצב מטבולי על בסיס גופי קיטון למעשה מסיימים עם הסכרת. אין לסכרת משמעות במצב כזה

אבל גם יש עוד בנפיטים נוספים לתזונה על בסיס גלוקוז יש מחזור חיים מאוד קצר. אנחנו צריכים לאכול כמות מועטת של סוכר כל שלוש שעות כשאנחנו אוכלים כל שש שעות, מה שקורה הוא שחלק מתפרק וחלק הופך להיות גלוקוגנים בשרירים או טריגליצרידים בדם. כשאנחנו ניזונים על גופי קיטון זה עובד אחרת לגמרי לדוגמא ניתן לצום (אוכל לא שתיה) למשך די הרבה זמן לפעמים מרגישים רעב פעם ביום לפעמים פעמיים. אני לדוגמא צמתי חמישה ימים בלי אפילו סחרחורת התהליך הזה קורה באופן טבעי בצום.

כאשר לא אוכלים למשך יותר מ24 שעות, רמת האינסולין בדם יורדת מתחת לטווח התפקוד ואז הגוף מתחיל לפרק את הטריגליצרידים לחומצות שומן חופשיות ואז הכבד מפרק אותן לגופי קיטון והתאים מייצרים מהם אנרגיה

אבל צום בתור תהליך מטבולי הוא לא אופציה תמידית במוקדם או במאוחר חייבים לאכול.

אבל

אם אוכלים מעט מאוד פחמימות התהליך הזה ממשיך. תזונה קטוגנית מדמה את מצב הצום על ידי המעטה בפחמימות והורדת החלבונים לרמה המינימאלית הנדרשת.

צורה אחרת להגיע למצב הזה הוא שומן שנקרא MCT באופן טבעי הוא נמצא בשמן קוקוס אבל גם במקומות אחרים השומן הזה שמצוי גם בחמאה הופך לגופי קיטון בלבד ובמהירות וככה מגיע לאותה תוצאה לרוב.

אם נשלב את שני הרעיונות נגיע למצב המטבולי האידאלי להתמודדות עם מחלות: הורדת רעלנים במזון תורמת מצד אחד ומעבר למטבוליזם מבוסס גופי קטון תורם את הנדבך השני.
המאמר הבא בסדרה הוא תרגום של מאמר המסביר את הקשר בין תזונה קטוגנית למחלת הפרקינסון

August 2, 2015

ניהול שכבת גישה לבסיס נתונים DAL

Filed under: ארכיטקטורה,פיתוח — Jaron Davies @ 9:52 pm
חלק ממודל חמשת השכבות הוא שכבת הגישה לבסיס הנתונים שכבה שבה כל המידע מיוצג באובייקטים במבנה בסיס הנתונים ושדרכו מתבצעות כל פעולות הגישה לבסיס הנתונים. לשכבה הזו שני רכיבים עיקריים: בסיסי ודינמי. הרובד הבסיסי מכיל בעבור כל טבלה מחלקה של מבנה הנתונים, שיטות INSERT לרשומה יחידה, שיטות UPDATE/DELETE לפי מפתח ושיטות SELECT לפי מפתח ראשי מלא או חלקי ומפתחות זרים. הרובד הדינאמי מכיל מחלקות שכל אחד מהם מייצג שליפה מורכבת ספציפית לצורך הצגה / דוחות.אבולוציונית את המודל הבסיסי ניתן לחזות במלואו מרגע שקיים מבנה הנתונים בעוד שהרובד הדינאמי נבנה תוך כדי מחזור החיים של האפליקציה.

מימוש

המימוש של שני הרבדים צריך לייצג את השוני הבסיסי בתפקודם בעוד שהבסיסי מכיל רשימת מלאי של מחלקות שכל אחד מהם מחולק לתפקודים כלליים שמממשים set, get, insert, update, select, delete. עקרונית ניתן לממש מחלקה אבסטרקטית שמממשת את כל הסט. הרובד הדינאמי מורכב ממחלקות עצמאיות שכל מחלקה מייצגת מודל נתונים מורכב ללא כל דמיון בין אחת לשניה. מומלץ למקם את שני הרבדים במרחב שמות אחד או כמרחבי שמות מקוננים. לדוגמא: afs.dal.base וafs.dal.custom
המימוש של הרובד הבסיסי צריך להיות מחולל

חילול DAL

הDAL מעצם טבעו וכל הפחות הרובד הבסיסי שלו קשורים קשר הדוק למבנה בסיס הנתונים כאשר כל מחלקה מייצגת טבלה או אובייקט בסיס נתונים אחר. ניתן עקרונית לכתוב כל מחלקה בנפרד בבסיס נתונים קטן ולא משתנה אולם לבסיס נתונים גדול ודינאמי, מומלץ לחולל את האובייקטים הבסיסיים בצורה פרוגרמתית. על מנת לעשות כן צריך לשאוב את המידע הרלבנטי מבסיס הנתונים. בבסיס הנתונים מצויים כל המאפיינים הנדרשים לחילול האובייקטים.
לפי כך לצורך העמדת רובד בסיסי של גישה לבסיס הנתונים יש לכתוב תכנית שמקבלת בתור קלט את בסיס הנתונים (Connection String) ושואבת ממנו את המידע הנדרש לגבי מבנה בסיס הנתונים והמפתחות ומייצרת את הרובד הבסיסי של ה DAL. פעילות זאת יכולה לחזור בכל מצב שבו בסיס הנתונים ישתנה.

נתונים נדרשים

לצורך חילול מחלקה אוטומטי נדרשים הנתונים הבאים:

  • שם הטבלה – יהפוך לשם המחלקה
  • שדות וסוגם – יהפכו למאפיינים במחלקה
  • מפתח ראשי – ישמש ליצירת שיטת DELETE/UPDATE/SELECT ובמידה וכולל מספר שדות, גם לSELECT מדורג

לדוגמא, ניקח טבלה פשוטה של מחלקות בארגון כאשר כל רשומה מזוהה בעזרת מספר המחלקה ומספר המחלקה הממונה עליה:

Field Name Type Key Column
ID Int 2
ParentId Int 1
Dep_name Varchar

שם טבלה: departments

המחלקה שתיוצר תכיל את המאפיינים הבאים:

Class departments
{
int id;
int parentId;
string depname;
}

ניתן לייצר שיטה של אתחול כללי או לייצר בנאי שמקבל כפרמטרים את המאפיינים:public departments (int _id, int _parentid, string _depname)
כמו כן אם כבנאי או כשיטה עצמאית תחולל שיטת SELECT שמקבלת את המפתח בתור פרמטר: public bool selectByKey(int kid, int kparentid)
שיטות הINSERT, UPDATE והDELETE תוגדרנה ללא פרמטרים : public bool insert(), public bool delete(), public bool update()
ממבנה הנתונים ניתן גם לחלל שיטה נוספת על שיטת הSELECT לפי מפתח :public int selectByParentId(int parentId,ref int[] id, ref string[] dep_name)

השיטות

מאחורי כל שיטה שאוזכרה למעט הבנאי או המאתחל שפשוט מאתחלים את מאפייני המחלקה עומדת פקודת SQL עם פרמטרים כאשר בפקודות הINSERT, UPDATE, DELETE הן לוקחות משתנים מתוך המחלקה וקושרות אותן לפרמטרים לדוגמא: UPDATE departments Dep_name=? where ID=? And parentID=?; השיטה UPDATE תקשור את המשתנים הקיימים לפרמטרים בשאילתא, תבצע את השאילתא ותחזיר מחווה הצלחה בוליאני.
שאילתות הSELECT גם מכילות SQL שמכיל פרמטרים לקישור (מפתח מלא או חלקי) אבל לאחר הביצוע כותבות את המידע המתקבל לתוך משתני המחלקה או מערך של ערכים.

כל השיטות הללו מחוללות על סמך האינפורמציה ששאבנו מבסיס הנתונים בלבד.

נקודות חשובות:

* לעיתים נרצה כי שאילתא של SELECT לפי מפתח חלקי תחזיר רשימה מקושרת של מחלקות. לצורך מימוש זה יש להגדיר מחלקה נוספת שמכילה שיטות לאחזור זה, שיטות אלו, יפעילו את המחלקה department, יקבלו את מערכי התוצאות ויצרו בעבור כל שורה מוחזרת מחלקה מסוג department, יקשרו אותן לרשימה אחת שתוחזר בסוף.

* במצבים כאשר ישנם ערכים המוגדרים על ידי טריגרים הנתונים שנמצאים במחלקה אינם מדוייקים אחרי הפעלת INSERT או UPDATE ולכן מומלץ בסוף ביצוע השיטות הללו להפעיל שיטת selectByKey על מנת לשמור על המידע שנמצא במחלקה עדכני.

* שיטת INSERT לעיתים תדרוש דבר נוסף, במספר בסיסי נתונים ניתן להגדיר(IC) IDENTITY Columns שדות שהערך שלהם נקבע בעת הכנסת הרשומה. כל עוד הערך אינו חלק מהמפתח, הפעלת selectByKey תשמור על המחלקה מסונכרנת עם בסיס הנתונים. כאשר הנתון שהוא IC הוא חלק מהמפתח נדרש טיפול קצת שונה: לאחר פעולת הINSERT מתבצעת שאילתא נוספת המגלה את ערך השדה שהוגדר כIC ומעודכן.

אפשרויות חילול קוד

הדרך הפשוטה ביותר לחלל את הקוד לDAL היא לכתוב קובץ במבנה של תוכנית ואז ידנית לקמפל אותה. מתודה זו תעבוד בכל שפת תכנות או סביבה. בסביבת הדוט נט קיים לFRAMEWORK מרחב שמות מיוחד שמאפשר לעשות משהו אחר קצת. ספריית ה CODEDOM מאפשרת לחולל את הקוד כמחלקה וכשכזו כבר לקמפל ולקשר אותה לידי DLL ולידי ומלא.

 

July 7, 2015

Global state services, GSS

Filed under: ארכיטקטורה,פיתוח — Jaron Davies @ 5:19 am

GSS

The acronym GSS stands for Global State Services. Globally available service which employs a proprietary protocol which enables any licensed application to switch state between devices seamlessly and securely. The service is deployed using standard web services which enable any web enabled device to communicate with it using XML over HTTP.

Usability

Platform and content independent you can use the GSS services to transfer your state to any supported device, mobile or stationary. Any game, form or application can be restored to any capable device. A game invoked on your tablet can simply switch to a friend’s smart TV miles away. A smart form can be edited on a supplier’s desktop, digitally signed by a client in the other side of the globe and transferred back to the supplier’s dispatch centre in a different continent. Similarly the same mechanism can be used to control global web application load balancing.

GSS implementation

Any application may register with the GSS services, enabling it to persist across devices. All that is required is for the application to pack its state using the GSS format, transmit it to the GSS service using the GSS protocol, message the target device using the GSS handler and the state is restored to the target device.

The GSS components

The GSS vision is comprised on three main components

The GSS protocol

The GSS protocol is a form of transferring free form state in and out of the GSS cloud. The simple protocol is based on web data standards (XML) and is built in two sections:

The GSS section which includes a single use token and target application
The State section which is any well-formed XML
Any registered application will be supplied with a strong secured identification which is transmitted securely over https to identify the target application and a public unique identification which will be used when communicating with the target device. Every GSS invocation creates a unique single use token which is used to identify the individual state. Once a state has been pulled the token is invalidated

The GSS message

The GSS message is the carrier which identifies the target device that a state is available for a specific application. Only the target application’s public credentials are transferred alongside with the unique token. Once invoked on the target device, the application identifies itself to the GSS cloud in the secured hidden manner and receives an handle to pull the individual state.

The GSS cloud

The GSS cloud is approachable using standard web methods. Any call to the GSS cloud must include the application registered credentials and may be a push or a pull call.

Push Calls

A push call uploads an individual state to be stored as an encrypted stream of well-formed XML waiting to be pulled; the only return value is the one off token.

Pull Calls

A pull call requests a specific token for a specific application; the token’s validity and context are validated and once validated the token is destroyed and the target application receives a download handle. Once the download is completed, the state is nullified.

רוח השם מאמר חמישי – אמת

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — Jaron Davies @ 5:01 am

בכל עשרת הדברות לא מופיע ציווי לומר אמת, ישנו הציווי לא תענה ברעך עד שקר אבל אפילו זה לא באמת אומר לומר אמת אלא רק לא להטות משפט בשקר, מצווה מוסרית שאין לה קשר ישיר לאמת.

בפרשת השבוע “תולדות” יעקב אבינו מוגדר כאיש תם וישר ובכל זאת הוא מתחזה לאחיו הבכור ומקבל את ברכתו מאביו הקשיש למען האמת ככל שאני חושב על כך לא יכול להיות ציווי שאומר לומר תמיד אמת. מבנית אי אפשר לצוות אמירת אמת למישהו שלא חייב לדבר מלכתחילה. מצד שני אמירת אמת נוגדת את הבחירה, הרי לכל אחד אמת משלו.

מהצד החברתי, אמירת אמת שאינה תלויה בסיטואציה ובמקום היא קטסטרופה. אילו יהודי בעיירה בפולין שנתפס על ידי הנאצים היה אומר להם אמת לגבי המצאו של כל יהודי אחר הרי שהיה גורם ליותר אבל בעולם. דוגמאות פחות קטלניות אפשר למצוא כמעט בכל סיטואציה חברתית ובכל זאת אנחנו חושבים על האמת במונחים של דיבור אמת כמילה הופכית לשקר לאמת יש גם פירושים אחרים, בלוגיקה פסוק אמת הוא פסוק שתוצאתו אחד ולא אפס, באפיסטמולוגיה אמת היא תוצאה של האמנה.

אבל אף אחד מהפירושים הללו לא נותן תוכן למושג שלנו בהקשר הערכי. הייתי בדרך להפוך את האמת לאקסיומה כי לא הצלחתי למצוא שום דבר שהופך אותה לערך או לציווי ואז תוך כדי שיחת מסדרון, צצו בתודעתי שני דברים:

חלק ממהבהרטה שנקרא בהגוואד גיטה או שירת האל הדימוי של יעקב אבינו כאיש תם

תם -> תמים -> שלם הבהגוואד גיטה מספר על אפיזודה ספציפית במלחמת אחים בה עומד קשת בודד אל מול צבא האויב ומהסס אם מותר לירות או לא, קרישנה המשמש כרכבו של הקשת משמש כגורו ומסביר לו את המשמעות של התמסרות. התמסרות – תם

השילוב של שני הקשרורים מעידה על כך שהאמת שאותה אני מחפש היא לא פסוק אמת או שקר אלא דבר אחר לגמרי הערך, לשיטתי הוא ערך ולא ציווי, אמת אומר להיות שלם עם עצמך ועם הבחירות שלך. דבר זה גם מסתדר טוב עם האל הלא מתערב שהרי בגרסא הנאיבית שכולנו חונכנו עליה התוצאה של בחירה לא נכונה או בחירה לא איכותית הוא זעם האל בעוד שבעולם האל הלא מתערב התוצאה של בחירה היא פנימית וכך האמת היא החתירה לשלמות של האם עם בחירותיו חתירה ולא שלמות מאחר והבחירות שלנו אינן מושלמות

רוח השם מאמר רביעי – יראת שמיים

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — Jaron Davies @ 4:57 am

על מנת לבצע שינוי חברתי, השילוש הקדוש, דת, אג’נדה פוליטית וזמן משתמשות בפחד. פחד אישי או פחד קולקטיבי כאשר קם קונסטנטינוס לאחד את הקיסרות ובחר את הנצרות בתור הבסיס הוא השתמש במוטיב הפחד בנצרות (יש הטוענים שהוא בכלל המציא אותו) אותו בסיס שאחר כך הוליד דורות של יצירות אומנות וחלומות ביעותים לשלושים אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם. הפחד בנצרות הוא מוסווה, כאשר קוראים את הכתבים כולם מדברים על קבלה, מחילה ואהבה אבל הפחד שם מסתתר הוא מתקיים בשנאה עצמית השנאה העצמית שמחייבת קורבן בן השם. השנאה העצמית שמגיעה מחובת הקבלה אצלנו קוראים לזה יראת שמיים. אני מתייחס לזה בעיקר בגלל שאני לא מאמין שאנשים צריכים לפחוד ברוח שם אלא בדיוק להיפך. ופחד מבורא עולם הוא בדיוק ההיפך מקיום אל לא מתערב. אז כיוון ראשון:

לא בכדי קוראים לזה יראת שמיים ולא יראת השם; כאשר יראה מתורגמת כפחד מפני הנראה, שמיים מייצגים אצל כל אדם את האינסוף. כל נקודה כלשהיא האינסוף היחיד שאנחנו יכולים לראות ולחוש הוא השמיים עם אולי יוצא דופן יחיד שהוא המים בלב ים אבל דימוי של מים בלב ים מין הסתם לא היה משמעותי בכל העולם. האסוציאציה המתבקשת היא שפחד מפני האינסוף מביא אדם לעמדה של ענווה. למי ששייך לגיל שלי ישנו הדימוי הזה של מכונת העינויים בספר “המסעדה שבסוף היקום” (דאגלס אדמס) מכונת עינויים שמענה את נפש האדם בכך שהיא מראה לו את גודלו הסגולי ביחס ליקום.

מצד שני בכיוון הזה אין פחד, היראה היא יראה של כבוד והתפעמות.

המשפט האחרון מביא אותי לכיוון השני: למילה יראה יש גם פירוש אחר: יראה: כבוד והערצה. במובן הזה אין גם פחד אלא תגובה של קבלה וענווה.

אחרי שהתחבטתי עם עצמי על היכן המקום של יראה ברוח השם, הלכתי לחפש פירושים אחרים ואז נתקלתי בפירוש הבא: “המשמעות המעשית של היראה היא הפחד והחשש מפני עבירה על מצוות ה’; אולם, עד כמה שידוע לי, בשום מקום לא נזכרה מצוה לפחד מפני ה’, אלא רק לירוא מפניו; אולי הסיבה היא, כפי שהסברנושהפחד הוא תחושה שנוצרת באופן אינסטינקטיבי ואי אפשר לצוות עליה, בעוד שהיראה היא תחושה שנוצרת לאחר שהאדם רואה, מתבונן ומסיק מסקנות; אם כך, משמעות המצווה לירא את ה’ היא, להתמלא בתחושה של רתיעה מלעבור על דברי ה’, מתוך מודעות והתבוננות”

עד המשפט האחרון, הפירוש דומה די צורכו לכיוון הראשון המשפט האחרון אני מחליף ב להתמלא בתחושה של כבוד מלעבור על דברי ה’, מתוך מודעות והתבוננות” החלפתי את המילה רתיעה לכבוד. וכך לפחד אין ממשלה. וכאן יראת שמיים נכנסת לערך חדש: ענווה.

רוח השם מאמר שלישי – השבת

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — Jaron Davies @ 4:50 am

עשרת הדיברות הוא אוסף יחסית פשוט של מצוות עשה / אל תעשה ככתבו וכלשונו. ישנן שתי דברות שונות באוסף הזה:

המצווה הראשונה – אני השם אלוקיך

והמצווה הרביעית- זכור (שמור) את יום השבת לקדשו

אז הראשונה הפכתי לאבן בסיס מלכתחילה. האמונה בבורא עולם היא בסיס ללא קשר לזמן או למקום. כאשר התחבטתי ברעיונות הללו, אדם קרוב בא וטען שעצם אבן הבסיס הזו היא שהופכת את הדת לכלי פוליטי ובכך שייך לזמן, מקום ואגנדה פוליטית. לטעמי עצם הגדרתו כאבן בסיס אומרת כי אין לו קונטקסט של זמן או מקום ובכך גם אם משתמשים בקיום אבן הבסיס הזו לצרכים פוליטיים אין זה משנה דבר, בדיוק כמו שאדם יטען שמאחר ושני קווים מקבילים אינם נפגשים בשום נקודה במרחב הרי שיש לספח את יהודה ושומרון. מאחר וניתן להשתמש בגיאומטריה אוקלידית ללא כל קשר לסטטוס המדיני של יהודה ושומרון הרי שאין יחס בין השניים.

השנייה היא יותר בעייתית, לכאורה זו היא מצוות עשה. זכור הוא ציווי וגם שמור כפי שזה מופיע בספר דברים.אבל מצד שני גם ” אני השם אלוקיך” היה יכול להפוך ל “זכור שאני השם אלוקיך” ולכן השבת מקבלת משמעות נוספת.ברגע שהרעיון הזה עלה במוחי התחילו לצוץ ההתנגדויות:

  • הרי למעשה אם השם הוא חובק כל, כיצד יכולה להתקיים ישות רוחנית נוספת?
  • הרעיון הזה נשמע יותר מדי קרוב לקבלה / נצרות (אלוהות זכרית מול אלוהות נקבית, ישוע ומרים וכיו”ב)

והשד הגדול מכולם, השד שטוען שאני סתם מסבך דברים וזו פשוט מצוות עשה כמו כל דבר אחר. את ההתנגדות הראשונה פסלתי כי בסיכומו של עניין גם אם מעמידים את השבת כאבן בסיס אין זה אומר שמעמידים אותה כישות שעומדת במקביל לקב”ה. ההתנגדות השנייה פסלתי כי היא לא התנגדות למען האמת. קונסטנטינוס הכליל את השילוש הקדוש כאשר הוא ברר אילו ספרים לקדש על מנת שייצרו את המכנה המשותף הרחב ביותר הנדרש לצורך איחוד הקיסרות הרומית. והדעת נותנת שאילו אחד הפלגים היו עובדים דמות כבש הייתה מרים מורדת בדרגה ואילו דימויו של ישוע כשה האלוהים (Agnus Dei) הייתה מורמת. זה שקונסטנטינוס עשה זאת הוא ביטוי לזמן ולמקום וכולנו חיים בזמן ובמקום אחר ברוך השם.

בסיכומו של דבר החלטתי להכליל את השבת בתור אבן יסוד בדיוק בגלל שלמעשה היא לא ערך ולא מצווה.

Older Posts »

Powered by WordPress