שטוטאקויV, אתר מאמרים אישי

March 28, 2016

על תזונה קטוגנית ומחלת פרקינסון, תרגום מאמר

Filed under: תזונה ובריאות — רונה @ 5:23 pm

תרגום מאמר “על תזונה קטוגנית ומחלת פרקינסון”

המאמר פורסם באתר : http://www.ketogenic-diet-resource.com/parkinsons-disease.html

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית המאופיינת בנזק לתאים עצביים ומוות של תאים. הנזק מתחיל בחלק השחור במוח (סובסטניה ניגרה) שבו הנוירונים המעורבים בייצור הנוירוטרנסמיטור דופמין. אשר אחראי על תפקודים של תנועה רצונית, התמכרות, שביעות רצון ולחץ  במוח. נזק לנוירונים האלה מקטין את כמות הדופמין שמיוצר. סמן נוסף של המחלה היא התפתחות של גופי לואי, שרשראות חלבונים שנצמדות לנוירונים הגוססים.

מחלת הפרקינסון מתאפיינת בסמפטומים הפוטנציאליים הבאים:

הפרעות בתנועה כגון רעד, קשיות, איטיות בתנועה הפרעות אחרות כגון אובדן חוש הריח, אובדן השינה העמוקה, הפרעות בתכיפות השתן והצואה, לאות, בלבול , אובדן זכרון והפרעות מצב רוח כגון דיכאון.

מחקר לגבי הגורמים של מחלת הפרקיסון מעיד על פגיעה בתהליך המיטוכונדריה בתא   mitochondrial  dysfunction, רמות אנטי אוקסידנטים נמוכות וחמצון של הדופמין מייצרים פגיעה בנוירונים שמייצרים את הדופמין מצב זה מוביל לפריחה של פעילות רדיקלית בצורה של ROS (reactive oxygen species)

במצב שפיר, בתאים קיימים נוגדי חימצון (כמו glutathione, superoxide dismutase) שמצליחים להשעות פעילות רדיקלית שמזירה לתאים מסביב . כאשר מופק ROS בכמויות גבוהות או בדרך של פגימה בנשימה המיטוכונדריאלית או מסיבות אחרות, ההגנות הללו מפסיקות לתפקד ונוצר נזק לחומצות השומן הרב לא רוויות בקרום התאים של הניורונים מייצרי הדופמין. הנזק לקרום התא, מתבטא בפגימה בתפקוד הניורונים המייצרים ובכך למחלת פרקינסון.

מספר חוקרים הראו שדיאטה קטוגנית יכולה להקל על מספר סימפטומים שכן היא עוזרת לתא לעקוף את שלב הנשימה המיטוכונדריאלית הניזוקה ובכך להקטין את כמות הרדיקלים החופשיים וה ROS  שנוצר.

חקר ישימות שנערך בולנטילו (VanItallie (  הראה שחמישה מתוך שבעה חולים הראו תוצאות משופרות במבחני דירוג פרקינסון סטנדרטיים. המחקר הנ”ל היה קטן מאוד אבל לאור התוצאות החיוביות ייתכן מימון למחקר גדול יותר.

מחקר נוסף שנערך על מודל פטרי של נוירונים (פרקינסון) הראה שגוף קיטון בשם D-betahydroxybutyrate חסם נזק שנעשה על יד רעלן שהתווסף לתרבית של נוירונים, הנזק הצפוי היה אמור להיות הרס תפקודים מטוכונדריאלים אבל גוף הקטון עצר את הנזק מלקרות.

מחקרים נוספים הראו שגופי קטון יכולים להגן על נוירונים מהאפקט של לחץ חימצון:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1865572

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3532617

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17403035

חקר ההשפעה של דיאטה קטוגנית על טיפול בממחלת פרקינסון נמצא עדיין בחיתוליו אבל אין ספק שהוא מבטיח ושימושי לחולי פרקינסון.

 

תזונת פליאו ותזונה קטוגנית

Filed under: תזונה ובריאות — רונה @ 5:18 pm

בסופו של דבר יש רעלים באוכל שאנחנו אוכלים לא באוכל הטוב בסטייק מדיום רייר אין רעלנים אבל בנקניקיה מעובדת ומוזרקת מים יש אז דבר ראשון ששווה לעשות זה להיפטר מהרעלנים הללו קרי, לא להשתמש במזון מעובד. הפרוטוקול נקרא לפעמים תזונת האדם הקדמון או תזונה פליאוליטית אבל, אין קשר לאוסטרליפיטיקוס אפרנזיס.

הפרוטוקול  אומר: בלי דגנים, בלי מזונות מעובדים ויש לזה כמה יתרונות בריאותיים כגון המנעות מגלוטן ומחומצה פיטית.
השלב הבא זה אינסולין. בגדול ישנן שתי צורות שבהן נוצרת אנרגיה לתאים ולמוח אחת מהם מבוססת סוכרים והשנייה מבוססת שומנים.
במטבוליזם מבוסס סוכרים, הורמון בשם אינסולין משמש כווסת לכמות הסוכר. הוא מצד אחד מאפשר לתאים לקלוט גלוקוז מצד שני הוא מאפשר שימור של אנרגיה בתאי שומן בצורת גליקוגן. ההורמון הזה הוא הכרחי לתזונה מבוססת סוכר אבל הוא בעייתי. בעיה ראשונה היא כאשר הגוף לא מסוגל לייצר אותו בילדות והילד צריך לקבל אותו באופן חיצוני. נקרא סכרת נעורים. הבעיה השנייה היא שמנת יתר של אינסולין מייצרת התנגדות בגוף. התסמונת נקראת תנגודת אינסולין והתוצאה שלה היא שהלבלב חייב להפריש יותר ויותר אינסולין זה קורה אצל כל אחד עם הזמן ומעבר לסף ייצור מסויים מתייחסים לזה כאל סכרת שתיים

תנגודת לאינסולין (או עמידות לאינסולין) זה מצב בו תאי הגוף מגיבים ביעילות מופחתת לאינסולין ו”מתנגדים” לפעולתו. עקב כך, האינסולין אינו מסוגל יותר להכניס בצורה יעילה את הסוכר לתאים. התוצאההיא שהלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין כדי להתגבר על העמידות ולכן יש הרבה אינסולין בדם. במשך הזמן, רמות גבוהות של אינסולין עשויות כבר להפסיק לפצות על הירידה ביעילות הכנסת הסוכר לתאים ונוצרות רמות גבוהות של סוכר בדם עד כדי התפתחות סוכרת.
תנגודת אינסולין קיימת כל הזמן בערך מגיל שלושים וישנם מספיק מחקרים שטוענים שהיא הזרז או הבסיס להרבה מחלות כולל סרטן לדוגמא אבל גם מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון

לדוגמא לגבי סרטן , הטענה היא שבעוד שתאי הגוף מפתחים תנגודת אינסולין, התאים המוטציונים, הסרטניים לא מפתחים את ההתנגדות הזו וכך מה שקורה הוא שהתאים המוטציונים פורחים בתוך גידול סרטני ולעומתם התאים הבריאים מורעבים.

אלטרנטיבות
המטבוליזם על בסיס סוכר מחייב תזונה שמכילה סוכר או תזונה שמכילה כמות גבוהה של חלבון שמאפשרת לגוף ליצר גלוקוז בתהליך שנקרא גלוקונאוגנזיס. בהיעדר שתי האפשרויות הללו הגוף מייצר משומנים גופי קיטון. גופי קיטון הם שלושה מבנים אורגניים שנוצרים מחומצות שומן, והם יכולים להוות תחליף לגלוקוז בתהליך חילוף החומרים.

למעשה התהליך שבו נוצרת אנרגיה מגלוקוז הוא מסובך יותר בתוך התא מאשר התהליך על בסיס גופי קיטון לפחות לגבי שרירים גדולים כמו הלב התוצאה של יצירת אנרגיה מגופי קיטון היא שאין מעורבות של אינסולין ותנגודת האינסולין נמנעת, אין יצירה של טריגליצרידים, אז אין אגירת סוכר בדם. חולי סכרת שמצליחים להגיע למצב מטבולי על בסיס גופי קיטון למעשה מסיימים עם הסכרת. אין לסכרת משמעות במצב כזה

אבל גם יש עוד בנפיטים נוספים לתזונה על בסיס גלוקוז יש מחזור חיים מאוד קצר. אנחנו צריכים לאכול כמות מועטת של סוכר כל שלוש שעות כשאנחנו אוכלים כל שש שעות, מה שקורה הוא שחלק מתפרק וחלק הופך להיות גלוקוגנים בשרירים או טריגליצרידים בדם. כשאנחנו ניזונים על גופי קיטון זה עובד אחרת לגמרי לדוגמא ניתן לצום (אוכל לא שתיה) למשך די הרבה זמן לפעמים מרגישים רעב פעם ביום לפעמים פעמיים. אני לדוגמא צמתי חמישה ימים בלי אפילו סחרחורת התהליך הזה קורה באופן טבעי בצום.

כאשר לא אוכלים למשך יותר מ24 שעות, רמת האינסולין בדם יורדת מתחת לטווח התפקוד ואז הגוף מתחיל לפרק את הטריגליצרידים לחומצות שומן חופשיות ואז הכבד מפרק אותן לגופי קיטון והתאים מייצרים מהם אנרגיה

אבל צום בתור תהליך מטבולי הוא לא אופציה תמידית במוקדם או במאוחר חייבים לאכול.

אבל

אם אוכלים מעט מאוד פחמימות התהליך הזה ממשיך. תזונה קטוגנית מדמה את מצב הצום על ידי המעטה בפחמימות והורדת החלבונים לרמה המינימאלית הנדרשת.

צורה אחרת להגיע למצב הזה הוא שומן שנקרא MCT באופן טבעי הוא נמצא בשמן קוקוס אבל גם במקומות אחרים השומן הזה שמצוי גם בחמאה הופך לגופי קיטון בלבד ובמהירות וככה מגיע לאותה תוצאה לרוב.

אם נשלב את שני הרעיונות נגיע למצב המטבולי האידאלי להתמודדות עם מחלות: הורדת רעלנים במזון תורמת מצד אחד ומעבר למטבוליזם מבוסס גופי קטון תורם את הנדבך השני.
המאמר הבא בסדרה הוא תרגום של מאמר המסביר את הקשר בין תזונה קטוגנית למחלת הפרקינסון

August 2, 2015

ניהול שכבת גישה לבסיס נתונים DAL

Filed under: ארכיטקטורה,פיתוח — רונה @ 9:52 pm
חלק ממודל חמשת השכבות הוא שכבת הגישה לבסיס הנתונים שכבה שבה כל המידע מיוצג באובייקטים במבנה בסיס הנתונים ושדרכו מתבצעות כל פעולות הגישה לבסיס הנתונים. לשכבה הזו שני רכיבים עיקריים: בסיסי ודינמי. הרובד הבסיסי מכיל בעבור כל טבלה מחלקה של מבנה הנתונים, שיטות INSERT לרשומה יחידה, שיטות UPDATE/DELETE לפי מפתח ושיטות SELECT לפי מפתח ראשי מלא או חלקי ומפתחות זרים. הרובד הדינאמי מכיל מחלקות שכל אחד מהם מייצג שליפה מורכבת ספציפית לצורך הצגה / דוחות.אבולוציונית את המודל הבסיסי ניתן לחזות במלואו מרגע שקיים מבנה הנתונים בעוד שהרובד הדינאמי נבנה תוך כדי מחזור החיים של האפליקציה.

מימוש

המימוש של שני הרבדים צריך לייצג את השוני הבסיסי בתפקודם בעוד שהבסיסי מכיל רשימת מלאי של מחלקות שכל אחד מהם מחולק לתפקודים כלליים שמממשים set, get, insert, update, select, delete. עקרונית ניתן לממש מחלקה אבסטרקטית שמממשת את כל הסט. הרובד הדינאמי מורכב ממחלקות עצמאיות שכל מחלקה מייצגת מודל נתונים מורכב ללא כל דמיון בין אחת לשניה. מומלץ למקם את שני הרבדים במרחב שמות אחד או כמרחבי שמות מקוננים. לדוגמא: afs.dal.base וafs.dal.custom
המימוש של הרובד הבסיסי צריך להיות מחולל

חילול DAL

הDAL מעצם טבעו וכל הפחות הרובד הבסיסי שלו קשורים קשר הדוק למבנה בסיס הנתונים כאשר כל מחלקה מייצגת טבלה או אובייקט בסיס נתונים אחר. ניתן עקרונית לכתוב כל מחלקה בנפרד בבסיס נתונים קטן ולא משתנה אולם לבסיס נתונים גדול ודינאמי, מומלץ לחולל את האובייקטים הבסיסיים בצורה פרוגרמתית. על מנת לעשות כן צריך לשאוב את המידע הרלבנטי מבסיס הנתונים. בבסיס הנתונים מצויים כל המאפיינים הנדרשים לחילול האובייקטים.
לפי כך לצורך העמדת רובד בסיסי של גישה לבסיס הנתונים יש לכתוב תכנית שמקבלת בתור קלט את בסיס הנתונים (Connection String) ושואבת ממנו את המידע הנדרש לגבי מבנה בסיס הנתונים והמפתחות ומייצרת את הרובד הבסיסי של ה DAL. פעילות זאת יכולה לחזור בכל מצב שבו בסיס הנתונים ישתנה.

נתונים נדרשים

לצורך חילול מחלקה אוטומטי נדרשים הנתונים הבאים:

  • שם הטבלה – יהפוך לשם המחלקה
  • שדות וסוגם – יהפכו למאפיינים במחלקה
  • מפתח ראשי – ישמש ליצירת שיטת DELETE/UPDATE/SELECT ובמידה וכולל מספר שדות, גם לSELECT מדורג

לדוגמא, ניקח טבלה פשוטה של מחלקות בארגון כאשר כל רשומה מזוהה בעזרת מספר המחלקה ומספר המחלקה הממונה עליה:

Field Name Type Key Column
ID Int 2
ParentId Int 1
Dep_name Varchar

שם טבלה: departments

המחלקה שתיוצר תכיל את המאפיינים הבאים:

Class departments
{
int id;
int parentId;
string depname;
}

ניתן לייצר שיטה של אתחול כללי או לייצר בנאי שמקבל כפרמטרים את המאפיינים:public departments (int _id, int _parentid, string _depname)
כמו כן אם כבנאי או כשיטה עצמאית תחולל שיטת SELECT שמקבלת את המפתח בתור פרמטר: public bool selectByKey(int kid, int kparentid)
שיטות הINSERT, UPDATE והDELETE תוגדרנה ללא פרמטרים : public bool insert(), public bool delete(), public bool update()
ממבנה הנתונים ניתן גם לחלל שיטה נוספת על שיטת הSELECT לפי מפתח :public int selectByParentId(int parentId,ref int[] id, ref string[] dep_name)

השיטות

מאחורי כל שיטה שאוזכרה למעט הבנאי או המאתחל שפשוט מאתחלים את מאפייני המחלקה עומדת פקודת SQL עם פרמטרים כאשר בפקודות הINSERT, UPDATE, DELETE הן לוקחות משתנים מתוך המחלקה וקושרות אותן לפרמטרים לדוגמא: UPDATE departments Dep_name=? where ID=? And parentID=?; השיטה UPDATE תקשור את המשתנים הקיימים לפרמטרים בשאילתא, תבצע את השאילתא ותחזיר מחווה הצלחה בוליאני.
שאילתות הSELECT גם מכילות SQL שמכיל פרמטרים לקישור (מפתח מלא או חלקי) אבל לאחר הביצוע כותבות את המידע המתקבל לתוך משתני המחלקה או מערך של ערכים.

כל השיטות הללו מחוללות על סמך האינפורמציה ששאבנו מבסיס הנתונים בלבד.

נקודות חשובות:

* לעיתים נרצה כי שאילתא של SELECT לפי מפתח חלקי תחזיר רשימה מקושרת של מחלקות. לצורך מימוש זה יש להגדיר מחלקה נוספת שמכילה שיטות לאחזור זה, שיטות אלו, יפעילו את המחלקה department, יקבלו את מערכי התוצאות ויצרו בעבור כל שורה מוחזרת מחלקה מסוג department, יקשרו אותן לרשימה אחת שתוחזר בסוף.

* במצבים כאשר ישנם ערכים המוגדרים על ידי טריגרים הנתונים שנמצאים במחלקה אינם מדוייקים אחרי הפעלת INSERT או UPDATE ולכן מומלץ בסוף ביצוע השיטות הללו להפעיל שיטת selectByKey על מנת לשמור על המידע שנמצא במחלקה עדכני.

* שיטת INSERT לעיתים תדרוש דבר נוסף, במספר בסיסי נתונים ניתן להגדיר(IC) IDENTITY Columns שדות שהערך שלהם נקבע בעת הכנסת הרשומה. כל עוד הערך אינו חלק מהמפתח, הפעלת selectByKey תשמור על המחלקה מסונכרנת עם בסיס הנתונים. כאשר הנתון שהוא IC הוא חלק מהמפתח נדרש טיפול קצת שונה: לאחר פעולת הINSERT מתבצעת שאילתא נוספת המגלה את ערך השדה שהוגדר כIC ומעודכן.

אפשרויות חילול קוד

הדרך הפשוטה ביותר לחלל את הקוד לDAL היא לכתוב קובץ במבנה של תוכנית ואז ידנית לקמפל אותה. מתודה זו תעבוד בכל שפת תכנות או סביבה. בסביבת הדוט נט קיים לFRAMEWORK מרחב שמות מיוחד שמאפשר לעשות משהו אחר קצת. ספריית ה CODEDOM מאפשרת לחולל את הקוד כמחלקה וכשכזו כבר לקמפל ולקשר אותה לידי DLL ולידי ומלא.

 

July 7, 2015

Global state services, GSS

Filed under: ארכיטקטורה,פיתוח — רונה @ 5:19 am

GSS

The acronym GSS stands for Global State Services. Globally available service which employs a proprietary protocol which enables any licensed application to switch state between devices seamlessly and securely. The service is deployed using standard web services which enable any web enabled device to communicate with it using XML over HTTP.

Usability

Platform and content independent you can use the GSS services to transfer your state to any supported device, mobile or stationary. Any game, form or application can be restored to any capable device. A game invoked on your tablet can simply switch to a friend’s smart TV miles away. A smart form can be edited on a supplier’s desktop, digitally signed by a client in the other side of the globe and transferred back to the supplier’s dispatch centre in a different continent. Similarly the same mechanism can be used to control global web application load balancing.

GSS implementation

Any application may register with the GSS services, enabling it to persist across devices. All that is required is for the application to pack its state using the GSS format, transmit it to the GSS service using the GSS protocol, message the target device using the GSS handler and the state is restored to the target device.

The GSS components

The GSS vision is comprised on three main components

The GSS protocol

The GSS protocol is a form of transferring free form state in and out of the GSS cloud. The simple protocol is based on web data standards (XML) and is built in two sections:

The GSS section which includes a single use token and target application
The State section which is any well-formed XML
Any registered application will be supplied with a strong secured identification which is transmitted securely over https to identify the target application and a public unique identification which will be used when communicating with the target device. Every GSS invocation creates a unique single use token which is used to identify the individual state. Once a state has been pulled the token is invalidated

The GSS message

The GSS message is the carrier which identifies the target device that a state is available for a specific application. Only the target application’s public credentials are transferred alongside with the unique token. Once invoked on the target device, the application identifies itself to the GSS cloud in the secured hidden manner and receives an handle to pull the individual state.

The GSS cloud

The GSS cloud is approachable using standard web methods. Any call to the GSS cloud must include the application registered credentials and may be a push or a pull call.

Push Calls

A push call uploads an individual state to be stored as an encrypted stream of well-formed XML waiting to be pulled; the only return value is the one off token.

Pull Calls

A pull call requests a specific token for a specific application; the token’s validity and context are validated and once validated the token is destroyed and the target application receives a download handle. Once the download is completed, the state is nullified.

רוח השם מאמר חמישי – אמת

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — רונה @ 5:01 am

בכל עשרת הדברות לא מופיע ציווי לומר אמת, ישנו הציווי לא תענה ברעך עד שקר אבל אפילו זה לא באמת אומר לומר אמת אלא רק לא להטות משפט בשקר, מצווה מוסרית שאין לה קשר ישיר לאמת.

בפרשת השבוע “תולדות” יעקב אבינו מוגדר כאיש תם וישר ובכל זאת הוא מתחזה לאחיו הבכור ומקבל את ברכתו מאביו הקשיש למען האמת ככל שאני חושב על כך לא יכול להיות ציווי שאומר לומר תמיד אמת. מבנית אי אפשר לצוות אמירת אמת למישהו שלא חייב לדבר מלכתחילה. מצד שני אמירת אמת נוגדת את הבחירה, הרי לכל אחד אמת משלו.

מהצד החברתי, אמירת אמת שאינה תלויה בסיטואציה ובמקום היא קטסטרופה. אילו יהודי בעיירה בפולין שנתפס על ידי הנאצים היה אומר להם אמת לגבי המצאו של כל יהודי אחר הרי שהיה גורם ליותר אבל בעולם. דוגמאות פחות קטלניות אפשר למצוא כמעט בכל סיטואציה חברתית ובכל זאת אנחנו חושבים על האמת במונחים של דיבור אמת כמילה הופכית לשקר לאמת יש גם פירושים אחרים, בלוגיקה פסוק אמת הוא פסוק שתוצאתו אחד ולא אפס, באפיסטמולוגיה אמת היא תוצאה של האמנה.

אבל אף אחד מהפירושים הללו לא נותן תוכן למושג שלנו בהקשר הערכי. הייתי בדרך להפוך את האמת לאקסיומה כי לא הצלחתי למצוא שום דבר שהופך אותה לערך או לציווי ואז תוך כדי שיחת מסדרון, צצו בתודעתי שני דברים:

חלק ממהבהרטה שנקרא בהגוואד גיטה או שירת האל הדימוי של יעקב אבינו כאיש תם

תם -> תמים -> שלם הבהגוואד גיטה מספר על אפיזודה ספציפית במלחמת אחים בה עומד קשת בודד אל מול צבא האויב ומהסס אם מותר לירות או לא, קרישנה המשמש כרכבו של הקשת משמש כגורו ומסביר לו את המשמעות של התמסרות. התמסרות – תם

השילוב של שני הקשרורים מעידה על כך שהאמת שאותה אני מחפש היא לא פסוק אמת או שקר אלא דבר אחר לגמרי הערך, לשיטתי הוא ערך ולא ציווי, אמת אומר להיות שלם עם עצמך ועם הבחירות שלך. דבר זה גם מסתדר טוב עם האל הלא מתערב שהרי בגרסא הנאיבית שכולנו חונכנו עליה התוצאה של בחירה לא נכונה או בחירה לא איכותית הוא זעם האל בעוד שבעולם האל הלא מתערב התוצאה של בחירה היא פנימית וכך האמת היא החתירה לשלמות של האם עם בחירותיו חתירה ולא שלמות מאחר והבחירות שלנו אינן מושלמות

רוח השם מאמר רביעי – יראת שמיים

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — רונה @ 4:57 am

על מנת לבצע שינוי חברתי, השילוש הקדוש, דת, אג’נדה פוליטית וזמן משתמשות בפחד. פחד אישי או פחד קולקטיבי כאשר קם קונסטנטינוס לאחד את הקיסרות ובחר את הנצרות בתור הבסיס הוא השתמש במוטיב הפחד בנצרות (יש הטוענים שהוא בכלל המציא אותו) אותו בסיס שאחר כך הוליד דורות של יצירות אומנות וחלומות ביעותים לשלושים אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם. הפחד בנצרות הוא מוסווה, כאשר קוראים את הכתבים כולם מדברים על קבלה, מחילה ואהבה אבל הפחד שם מסתתר הוא מתקיים בשנאה עצמית השנאה העצמית שמחייבת קורבן בן השם. השנאה העצמית שמגיעה מחובת הקבלה אצלנו קוראים לזה יראת שמיים. אני מתייחס לזה בעיקר בגלל שאני לא מאמין שאנשים צריכים לפחוד ברוח שם אלא בדיוק להיפך. ופחד מבורא עולם הוא בדיוק ההיפך מקיום אל לא מתערב. אז כיוון ראשון:

לא בכדי קוראים לזה יראת שמיים ולא יראת השם; כאשר יראה מתורגמת כפחד מפני הנראה, שמיים מייצגים אצל כל אדם את האינסוף. כל נקודה כלשהיא האינסוף היחיד שאנחנו יכולים לראות ולחוש הוא השמיים עם אולי יוצא דופן יחיד שהוא המים בלב ים אבל דימוי של מים בלב ים מין הסתם לא היה משמעותי בכל העולם. האסוציאציה המתבקשת היא שפחד מפני האינסוף מביא אדם לעמדה של ענווה. למי ששייך לגיל שלי ישנו הדימוי הזה של מכונת העינויים בספר “המסעדה שבסוף היקום” (דאגלס אדמס) מכונת עינויים שמענה את נפש האדם בכך שהיא מראה לו את גודלו הסגולי ביחס ליקום.

מצד שני בכיוון הזה אין פחד, היראה היא יראה של כבוד והתפעמות.

המשפט האחרון מביא אותי לכיוון השני: למילה יראה יש גם פירוש אחר: יראה: כבוד והערצה. במובן הזה אין גם פחד אלא תגובה של קבלה וענווה.

אחרי שהתחבטתי עם עצמי על היכן המקום של יראה ברוח השם, הלכתי לחפש פירושים אחרים ואז נתקלתי בפירוש הבא: “המשמעות המעשית של היראה היא הפחד והחשש מפני עבירה על מצוות ה’; אולם, עד כמה שידוע לי, בשום מקום לא נזכרה מצוה לפחד מפני ה’, אלא רק לירוא מפניו; אולי הסיבה היא, כפי שהסברנושהפחד הוא תחושה שנוצרת באופן אינסטינקטיבי ואי אפשר לצוות עליה, בעוד שהיראה היא תחושה שנוצרת לאחר שהאדם רואה, מתבונן ומסיק מסקנות; אם כך, משמעות המצווה לירא את ה’ היא, להתמלא בתחושה של רתיעה מלעבור על דברי ה’, מתוך מודעות והתבוננות”

עד המשפט האחרון, הפירוש דומה די צורכו לכיוון הראשון המשפט האחרון אני מחליף ב להתמלא בתחושה של כבוד מלעבור על דברי ה’, מתוך מודעות והתבוננות” החלפתי את המילה רתיעה לכבוד. וכך לפחד אין ממשלה. וכאן יראת שמיים נכנסת לערך חדש: ענווה.

רוח השם מאמר שלישי – השבת

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — רונה @ 4:50 am

עשרת הדיברות הוא אוסף יחסית פשוט של מצוות עשה / אל תעשה ככתבו וכלשונו. ישנן שתי דברות שונות באוסף הזה:

המצווה הראשונה – אני השם אלוקיך

והמצווה הרביעית- זכור (שמור) את יום השבת לקדשו

אז הראשונה הפכתי לאבן בסיס מלכתחילה. האמונה בבורא עולם היא בסיס ללא קשר לזמן או למקום. כאשר התחבטתי ברעיונות הללו, אדם קרוב בא וטען שעצם אבן הבסיס הזו היא שהופכת את הדת לכלי פוליטי ובכך שייך לזמן, מקום ואגנדה פוליטית. לטעמי עצם הגדרתו כאבן בסיס אומרת כי אין לו קונטקסט של זמן או מקום ובכך גם אם משתמשים בקיום אבן הבסיס הזו לצרכים פוליטיים אין זה משנה דבר, בדיוק כמו שאדם יטען שמאחר ושני קווים מקבילים אינם נפגשים בשום נקודה במרחב הרי שיש לספח את יהודה ושומרון. מאחר וניתן להשתמש בגיאומטריה אוקלידית ללא כל קשר לסטטוס המדיני של יהודה ושומרון הרי שאין יחס בין השניים.

השנייה היא יותר בעייתית, לכאורה זו היא מצוות עשה. זכור הוא ציווי וגם שמור כפי שזה מופיע בספר דברים.אבל מצד שני גם ” אני השם אלוקיך” היה יכול להפוך ל “זכור שאני השם אלוקיך” ולכן השבת מקבלת משמעות נוספת.ברגע שהרעיון הזה עלה במוחי התחילו לצוץ ההתנגדויות:

  • הרי למעשה אם השם הוא חובק כל, כיצד יכולה להתקיים ישות רוחנית נוספת?
  • הרעיון הזה נשמע יותר מדי קרוב לקבלה / נצרות (אלוהות זכרית מול אלוהות נקבית, ישוע ומרים וכיו”ב)

והשד הגדול מכולם, השד שטוען שאני סתם מסבך דברים וזו פשוט מצוות עשה כמו כל דבר אחר. את ההתנגדות הראשונה פסלתי כי בסיכומו של עניין גם אם מעמידים את השבת כאבן בסיס אין זה אומר שמעמידים אותה כישות שעומדת במקביל לקב”ה. ההתנגדות השנייה פסלתי כי היא לא התנגדות למען האמת. קונסטנטינוס הכליל את השילוש הקדוש כאשר הוא ברר אילו ספרים לקדש על מנת שייצרו את המכנה המשותף הרחב ביותר הנדרש לצורך איחוד הקיסרות הרומית. והדעת נותנת שאילו אחד הפלגים היו עובדים דמות כבש הייתה מרים מורדת בדרגה ואילו דימויו של ישוע כשה האלוהים (Agnus Dei) הייתה מורמת. זה שקונסטנטינוס עשה זאת הוא ביטוי לזמן ולמקום וכולנו חיים בזמן ובמקום אחר ברוך השם.

בסיכומו של דבר החלטתי להכליל את השבת בתור אבן יסוד בדיוק בגלל שלמעשה היא לא ערך ולא מצווה.

June 27, 2015

רוח השם מאמר שני

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — רונה @ 9:42 am

קהילה

הרעיון של “רוח השם” ממשיך להתגלגל אצלי בחלק לא קטן מהיום יום, אני מקווה שזה לא מסיט אותי יותר מדי מעבודה ומדאגה לילדי, ובכל רגע נכנסים גורמים נוספים ומחשבות נוספות.אז הבסיס הוא שרוח השם בנויה על שלוש אבני יסוד: קיום בורא עולם לא מתערב, עם סגולה ומוסר. ועל הבסיס הזה נגזרים הערכים ומהם המצוות

קהילה היא אחת מאבני היסוד, מי שמזהה אותי גם תחת המעטה הנוכחי יודע שבהתנהלות היומיומית שלי אני אדם שסולד מקהילות. ככלל כל התקהלות של יותר משני אנשים נתפסת בעיני כאירוע המוני מדי ולמרות נטייתי הטבעית, אני מעמיד את הקהילה כאחת מאבני היסוד. לטעמי הקהילה שאליה אני מתכוון היא עצם קיום יחידה מופרדת או מתבדלת בשפה ומנהגים, אם הקהילה הזו תהפוך להיות קהילה מתערבת בה כל פרט מנסה להוכיח שהוא היהודי היותר טוב או שזו תהיה קהילה לא מתערבת מעבר לפעולות המשותפות.

מדוע הבסיס של רוח השם הוא קהילה ולא פרט? לא הצלחתי להעלות הסבר אמפירי מדוע ולכן הגדרתי אותה כאבן יסוד. אבל מעבר לתקפות המבנית, החתירה לתיקון עולם, חברה ופרט מחייבת קבוצה שהיא מעבר לפרט הבודד.הקבוצה העומדת בבסיס של אבן היסוד עם סגולה יכולה לקחת הרבה פנים: לדוגמא היא יכולה להיות קומונה סגורה בה כל הגברים וכל הנשים עושים את אותו הדבר….הבסיס הוא קהילה שהיא אוסף של יחידות משפחתיות זוגיות או פרטים שהמשותף להם הוא הקבלה של אבני היסוד, הערכים והמצוות, מעבר לבסיס הזה אופי הקהילה היא סובייקטיבי.
האופי המועדף עלי היה יכול להיות קהילה לא מתערבת שבתוכה נוצרים חברויות, שנאות וחיים נפרדים לגמרי.    
אבל אופי הקהילה לא הוכתב מעולם למעט ייחוד הבחירה.
וכך יכולות להתקיים בעולם הגדול קהילה שבנויה כמו מאה שערים או קהילה שבנויה יותר לטעמי.

הקהילה מהווה לפרט רשת ביטחון אמוני הידיעה שהוא יכול להתנהל לפי אמונתו והוא לא לבד אל מול היקום. היא לא חייבת לבקר את הפרט או לחדור לחייו אלא להיפך הפרט הוא החודר אל הקהילה בנקודות שמוגדרות מראש.קהילה כזאת יכולה להיות נמל מבטחים גם למיזנתרופים כמוני.

במהלך היום האחרון הבנתי שלמעשה קיימת אבן יסוד נוספת והיא השבת. היא אבן יסוד כי היא אינה ישירות ערך או מצווה ומאידך היא מופיעה בכל קבוצה לאומית / דתית כלשהי ובחלקים של החומש שמהווים את דבר השםבנוסף, לא נראה שיש בעצם השבת קונטקסט של זמן או מקום.

רוח השם, מאמר ראשון

Filed under: דת ואמונה,רוח השם — רונה @ 9:34 am

בורא עולם שלי אינו מתערב, הוא יצר את העולם ואותנו בצלמו ובדמותו ואז נתן לנו את יכולת הבחירה. הבעיה היא שמרוב התפלפלות וקצווי יו”ד אלו ואחרים נראה שאיבדנו את הדרך.בפסח השנה האכיל אותי קונדיטור ידוע עוגת שמרים נהדרת וכשרה לפסח, מכון צומת פרסם עכבר ששומר שבת ובסופו של דבר נותרנו עם רשימה של מצוות שאנחנו עושים ובלבד לעשות כך שלא יפריעו לנו בחיים.אנחנו לא מדליקים חשמל בשבת בגלל שהחזון איש פירש שזה מלאכת בונה / מכה בפטיש. במקום זה יש לנו שעון שבת ומקלדת/עכבר שבת.

את התנך כתב אדם.

הראייה הברורה ביותר לכך היא זה שהוא לא מזכיר את הדינוזאורים. בורא עולם מן הסתם היה מודע לקיומם.את התנך כתב אדם עם אגנדה פוליטית. בדומה למה שעשה קונסטנטינוס הגדול שנים לאחר מכן עם הבשורות למיניהן.אז מה נשאר ליהודי מאמין?לקיים את המצוות בפורמט הקיים? לנסות לחיות עם שמירת שבת שאינה קשורה לרוח השבת אלא לפרשנויות של החזון איש לגבי חשמל? רעיון שעלה בי בזמן ההבדלה:אולי צריך להפסיק להתייחס לקצוות של יודים?

הבסיס: השם ברא אותנו בצלמו ובדמותו, ייחד קבוצה, לצורך העניין נקרא להם יהודים, ונתן לה את הערכים והכלים ליצור חיים טובים יותר, אנשים טובים יותר כפרט וכקהילה.

המשמעות: התורה הינה פרשנות אדם לרעיונות הבסיסיים הללו.
המשניות ההלכות והפסיקות הנן פרשנויות על הפרשנויות שקיימות בקונטקסט של הזמן והמקום שבהן הן נכתבו.

התוצאה: קשה לקבל ברצינות מצוות כמו שמירת שבת כאשר אנחנו עושים כל דבר הידוע לאדם על מנת לבצע בדיוק את המלאכות שאנחנו טוענים שאסורות אבל בעזרת טריקים טכנולוגיים.

ואז נשאלת השאלה הבסיסית האם זה מה שהתכוון המשורר? האם לזה כיוננו אנחנו? האם לגאולה שכזאת פיללנו?ואם ניקח את זה יותר לעומק, מהי הגאולה בימנו? האם כשם שאת התורה כתב אדם בהקשר של זמן ומקום האם אין הגאולה המשיחית תוצר פשוט של ההוויה הנרדפת?

מה הלאה?

כשאני קורא את מה שכתבתי עולה מול עיני רוחי הפסקה בהגדה של פסח של הבן הרשע: מה העבודה הזאת לכם? לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר אני מתעלם ביודעין מהמשך הפסקה כי בעיני היא נשמעת כמו איום לילדים בני חמש אבל השאלה עומדת, במקום לומר מה העבודה הזו לכם מה בעצם יש?

אז מה יש לי לומר

בתורה מצויות אבני הבסיס, בקריאה רופפת זיהיתי שלוש:

–    אני אדוני, קיום בורא עולם הלא מתערב

–    עם סגולה, קיום קהילה; אני לא טוען לרגע שהשייכות לקהילה הזו היא על בסיס של דם או ייחוס או כל פרמטר שהוא אלא שאבן הבסיס הזו מחייבת קהילה מסוג זה או אחר, שהמאפיין הבסיסי שלה הוא בחירה הדדית בין הקב”ה והקהילה.

–    מוסר, קרי החתירה המתמשכת לטוב ביחסים בין אדם לחברו ובין אדם למקום

על אבני היסוד הללו ניתן לזהות בתורה ערכים, הבסיסיים ביותר ניתנים לזיהוי בעשרת הדברות אבל לא רק נראה לי חשוב לנקות מהערכים הכתובים בתורה את הדברים שהם שייכים לזמן ולמקום ולהשאיר את אך ורק את החלק הנצחי שבתוכם

על מונופול וגז

Filed under: דיעות — רונה @ 9:22 am

בעקבות הדיון הציבורי בנושא מאגרי הגז שנמצאו לחופי מדינת ישראל, הנה רעיון: כשם שמדינת ישראל מאפשרת לחברת דרך ארץ לגבות תשלום על השימוש של נהגי ישראל בכביש שש במשך 20 שנה ניתן להגיע להסדר דומה עם אלו שמצאו, בדקו, נכשלו וניסו בשנית להגיע למאגרי הגז. קרי הגישה צריכה להיות הפוכה. לא שהיזמים צריכים לשלם למדינת ישראל תמלוגים על הפקת הגז הטבעי שנמצא אלא היזמים מרוויחים תמלוגים ממדינת ישראל על עצם מציאת, מימוש , השבחה של המאגר הטבעי הזה. כך ברור כי הבעלות על המשאב אינה עוברת לידיים פרטיות מצד אחד ומצד שני היזמים זוכים לתמורה ראויה על מאמציהם.

« Newer Posts

Powered by WordPress